איך הכל התחיל:
בשנת 1947 עזב מייקל משה שוורץ את מזרח אירופה ועבר למנצ'סטר, אנגליה. שם החל שוורץ ללמוד כימיה ופיסיקה והתמקד במחקרו במשיכה הכימית בין המימן ופחמן אליפטי.
במהלך המחקר של חומרים ואלמנטים רבים, שוורץ נתקל במולקולת הפרא-קסילן, שהותירה על התקנים ניסויים, משקע שדמה מאוד לנשל נחש. שוורץ הבין שעליו לחקור את התכונות הפיסיקליות והכימיות של התגלית שלו ולברר האם הוא "עלה על משהו". "נשל הנחש" של שוורץ היה הניסיון הראשון של מה שהפך בהמשך לחומר קרוי פארילן Parylene.
גילויו הראשוניים של שוורץ בנוגע ליציבות התרמית היוצאת דופן של הפרא- קסילן, עודדו את חוקרים ברחבי העולם להמשיך בחיפוש אחר עוד פולימרים של אותה המשפחה. בין הסקרנים היו חברות ידועות עם מעבדות מחקר מבוססות, בינהן: ICI, UNION – CARBIDE, DuPont ועוד..
כמעט שני עשורי מחקר מאוחר יותר, בשנת 1965, ד"ר ויליאם פרנקלין גורהם ומעבדות חברת יוניון קרבייד, פיתחו תהליך לייצור מסחרי של החומר שאנו מכירים כיום כפארילן .
גילוי הפארילן הביא לעולם פתרון טכנולוגי פורץ דרך . הפארילן אפשר יצירת התקנים מתוחכמים ומתקדמים אשר בהעדרו ספק אם ניתן היה לפתחם
הסוד השמור ביותר של נאס"א הוא סוף סוף יוצא לאור
בימיו הראשונים הפארילן היה נפוץ בעיקר בתעשיות החלל והאווירונאוטיקה כאשר סוכנות החלל האמריקאית נאס"א היתה החוקרת והצרכנית העקרית של פארילן בעולם. במהלך 40 השנים האחרונות, פג תוקפם של פטנטים רשומים רבים סביב הפארילן, ומה שהיה פעם סוד צבאי ומסחרי נחשף לתעשיות רבות אחרות, ופלאי הפארילן עברו לשימוש בענפי רפואה כימיה אופטיקה ועוד…
בעיקרו של דבר, הפארילן הוא הפולימר המוביל בעולם כציפוי קונפורמי, המבודד ומגן על מגוון רב של אפליקציות והתקנים ממגוון סביבות קשות כגון: כימיקלים, חומצות, גזים אגרסיביים, טמפרטורות ולחות קיצוניות. לפארילן שימושים נרחבים נוספים הכוללים ננו אריזה, הפחתת חיכוך, שקיפות בספקטרום רחב ועוד.
הפארילן כציפוי קונפורמי מציע מערך יתרונות נרחב שאינם אחד על חשבון השני אלא חוברים יחד לפתרון כולל המשפר את ביצועי המערכת בכל הספציפקציות שלה.
הידעת: הפארילן הפופולרי ביותר במשפחת הפולימרים מסוג פארילן הוא פארילן C (בלטינית poly-monochloro-para-xylylene) . פארילן C מאפשר אטימה יעילה יותר באופן משמעותי בפני לחות וגזים מכל פולימר ידוע אחר, תוך שמירה על תכונות חשמליות מצוינות.
